“הבית שמצא משפחה” עיצוב: יפעת אנג’ל. צילום: שירן כרמל. סטיילינג לצילום: עדי הולנדר
באחד מישובי השרון, בית בן עשר, שהושכר כל שנותיו, נרכש ועבר שיפוץ מסיבי יחד עם “הלבשה”.
בעלי הבית החדשים, עם זוג ילדיהם וחתולה, אוהבים שימוש בצבעים צבעוניים, טיילו בהרבה מקומות בעולם וביקשו להכניס לבית כמה שיותר אזכורים מביקוריהם השונים.
הבית מואר מאוד והגינה הרמונית ויפה. הוחלט על קיר טפט גדול בסלון של סנטרל פארק בניו יורק, כדי לחבר את הפנים לגינה שבחוץ והוגדרו הצבעים העיקריים לאזור הציבורי: שחור, ירוק, מתכת, חום ושמנת.
יחד עם ספרים רבים שנצברו עם השנים, אוסף ינשופים מכל העולם וריהוט חדש משולב בישן הושגה צבעוניות נעימה. סגנון הבית הקודם היה כפרי, הפעם בקשו לשנות סגנון ולהגיע לקו מודרני-קלאסי.
לבקשת הלקוחות שולבו מספר פריטים וריהוט אותם אהבו במיוחד כמו ארונית במטבח עם קומקומים וכוסות מאנגליה וצרפת. צבעוניות חדר שינה הורים מבוססת על כיסוי מיטה ממרכז אנגליה. צבע הקיר ברקע נגזר מכיסוי המיטה.
הבית תוכנן כך שיוכל להתאים גם לשנים הבאות עם התבגרות ההורים. כך למשל, ארון הכניסה (עם הנישה הצהובה) נמצא במקום שהוא הכנה למעלון לקומת החדרים.
בבית ישנם שלושה חדרי רחצה ושירותי אורחים.
בבחירת הסגנון לשירותי אורחים יפעת אנג’ל ציינה כי היא אוהבת לתת “קריצה” ולכן הותאמו אריחי הגרפיטי בשרותי האורחים לרעיון הטפט בסלון של סנטרל פארק בניו יורק.
חדר רחצה ילדים, שכולל גם את אזור הכביסה תוכנן במראה רומנטי. בחירת הצבעים של תכלת לבן מעט כתום ועץ טבעי בהיר יצרו תחושה של חום ואור.
חדר הרחצה של ההורים תוכנן בסגנון מודרני עם אריח אפור – ירוק משולב גידים ולבן. בעל הבית, איש הייטק רצה לתת ביטוי למודרניזציה והחלט שזה המקום ליישם אותה.
בשירותי המרתף נבחרו אריחי פורצלן דמוי טראצו בעיצוב גאומטרי ומודרני. השימוש באריחים דמוי טראצו משמש כהומאז לבית סבתא ולילדות של בעלי הבית.
המעצבת יפעת אנג’ל מציינת כי בכל חדרי רחצה היא משלבת חיפוי קירות בעיקר במקלחונים, כאשר שאר החדר החיפוי מינימלי. היא מוצאת שזה נותן מראה קליל יותר לחדר.
הנגרות בבית תוכננה לפי מידות הנישות, תוך התחשבות בצרכי האחסון (הרבים) אליהם נזקקו בני הבית.
התאורה ששולבה נותנת במה לאור הטבעי הרב שחודר לבית במשך היום.
הווילונות מהווים השלמה הולמת לאבזור הבית. בקומת הכניסה נבחר גוון חום-אפור שקוף למחצה כדי לאפשר לראות את הגינה מהבית. בקומת החדרים נבחרו וילונות לבנים כדי לתת במה לנגרות ולשאר החפצים בחדר.
התוצאה חמה, עליזה, אישית וכול חלל מהווה הפתעה אך הרמוני לחלל הקודם לו.