פסיפס (או 'מוזאיקה' בלועזית) היא טכניקה אמנותית במסגרתה מצרפים חתיכות חומר קטנות ליצירת משטח בעל חזות אחרת. המשטח המתקבל יכול להיות בעל צורה גרפית, או ציורית, או עיטורית, או ללא דוגמה - רק חלוקות צבע אקראיות. אמנות הפסיפס הייתה בשימוש כבר בעת העתיקה ונחשבה לטכניקה חשובה שתוצריה יוקרתיים. פסיפס עיטר רצפות, תקרות וקירות בדרך כלל במבנים ציבוריים כמו בתי מרחץ, מבני דת וכד'. גם בתים פרטיים עוטרו בטכניקה זו, אבל אז היה מדובר על ארמונות, אחוזות ובתי עשירים. בארץ התגלו רצפות פסיפס באתרים שונים, בדרך כלל מתקופת רומי וביזנטיון (אחד הידועים שבהם הוא פסיפס 'מונה ליזה' שנמצא באתר 'ציפורי'.

שילוב של פסיפס בחלל הביתי אפשרי כיום בקלות ובנוחות כתוצאה מפיתוחים טכנולוגיים שונים שחלו בתחום זה. הפסיפס שנועד כיום לשילוב, הן כחיפוי והן כריצוף, הוא פסיפס תעשייתי המגיע בגדלים שונים. בדרך כלל מדובר על אלמנטים בגודל של 1X1, 2X2 או 5X5 ס"מ, המחוברים לרשת בגודל של 30*30 ס"מ, אך כמובן ניתן לחתוך אותם בהתאם לצורך. מאחר ומדביקים בבת אחת את הרשת כולה ולא את האלמנטים הבודדים, מתאפשר יישום נוח ומהיר של הפסיפס. סוג נוסף של פסיפס עכשווי הוא שימוש באריחים דמויי פסיפס – שימוש באריחים כאלה מצמצם את התלות בבעל מקצוע וביישום המורכב באמצעות רובה.

בכל מקרה חשוב לזכור – כאשר מיישמים פסיפס (כמו גם אריחים אחרים) בחדרים רטובים, מומלץ מאוד להשתמש ברובה אפוקסית הצוברת פחות עובש. את רובה זו חשוב לנקות תוך מספר דקות מרגע ההנחה כי היא מתייבשת במהירות גדולה ואח"כ קשה להסירה.

אחת האפשרויות ליישום אחיד של פסיפס הוא להשתמש בפסיפס המודבק על רשת שאותה מדביקים על אריחים פשוטים (שלא ייראו לאחר היישום). שיטה זו מאפשרת לקבל פני משטח חלקים ואחידים במיוחד.

חומריות:
הפסיפס מגיע כיום במגוון חומרים – זכוכית, קרמיקה, אבן ועוד. כל אחד מחומרים אלה יוצר שפה עיצובית שונה. חלק מהפסיפסים הם אחידים מבחינת השתנות הגוון וחלקם אחידים – גם דבר זה משפיע על נראות המשטח אותו מחפים.

אחד הדברים החשובים מבחינת יישום פסיפס הוא לזכור שלזה יש מראה מאוד דומיננטי בחלל. הצבעוניות והאלמנטים הקטנים מהם הוא מורכב, הופכים את הפסיפס למשהו שלא 'נטמע' אלא בולט. לכן, רצוי להשתמש בפסיפס בשילוב עם סוגי חיפוי נוספים ובמינון שלא יגרום לחלל להיות מעיק. מבחינה זו מומלץ לבחור אזור מסוים, לחפות רק אותו בפסיפס וכך ליצור נקודת עניין בחלל.

דוגמאות לשילוב פסיפס:

כחיפוי בתוך חלל המקלחון – דבר זה ייצור בידול של חלק זה משאר חלקי חדר הרחצה. אם מתקינים גם ספסל בנוי כדאי להמשיך את חיפוי הפסיפס גם עליו, כדי ליצור אחידות במראה.

חיפוי עמוד – בכל אחד מחלקי הבית, חיפוי של עמוד בפסיפס יהפוך אותו לאלמנט פיסולי.

בתוך נישה – בכל אחד מחלקי הבית, גם בחדר הרחצה, אם קיימת נישה שרוצים ליצור ממנה אלמנט בולט, ניתן לחפות את כולה, או את חלקה בפסיפס, לשלב תאורה מתאימה וליצור נקודת עניין.

כעיטור – מסביב למראה בחדר הרחצה, כקונטור סביב אריחי המטבח – נגיעה של פסיפס תקפיץ את מראה החלל.

מעל אסלה תלויה – כיום מקובל ליצור אלמנט מגבס, המסתיר את מיכל ההדחה הסמוי של האסלה התלויה. אלמנט גבס זה ניתן לחפות בפסיפס שישתלב מבחינת מראה עם שאר החיפוי של חדר הרחצה.

צוות 'אחים לוי יבואני קרמיקה' ישמח לעמוד לרשותכם במתן מידע מקצועי,
המלצות וליווי לכל אורך הדרך.